זוכרות את החומר הזה, דאס? החומר הלבן או החום שהיו נותנים לנו בקייטנה ולא משנה מה היינו מנסות לעשות ממנו (אגרטל, מסכה או חנוכייה) – בסוף תמיד היתה יוצאת לנו מאפרה? אלוהים יודע מה עשו ההורים שלנו עם כל המאפרות שהיינו מביאות להם בגאווה עצומה, צבועות בצבעי גואש. אי שם, אני משוכנעת, יש מזבלה פיראטית ענקית שאליה מושלכות כל היצירות העקמומיות האלה ושם הן יתאחדו למגה-זורד ענק שינקום בכולנו.
בכל אופן, דאס (או בשמו המקצועי – Air Dry Clay) הוא תחליף לא רע לתפרניות כמונו, שאין ברשותן תנור קרמיקה או כסף לחוג קדרות (כי אם היה, לא היינו פה, נכון?). החיסרון היחיד שלו הוא הריח המאוד-מובהק, אבל לי באופן אישי הוא לא מפריע ואפילו מחזיר אותי לימים שבהם עוד היה לי חופש גדול.
אפשר לעשות איתו המון דברים, מוביילים, שרשראות, ציפורים וכל מיני, אבל היום נתרכז בדבר אחד, פשוט וחינני במיוחד: צלוחיות לטבעות, תכשיטים, כסף קטן או צרור מפתחות. (אזהרה: הצלוחיות הן לתצוגה בלבד. לא להשתמש בהן לאכילה, אפילו לא לכדור גלידה).
מה צריך?
1 חבילת דאס לבן (לייבוש באוויר. יש גם כאלה שאפשר לאפות בתנור. חבילה קטנה מספיקה ל-5-6 צלוחיות).
1 מערוך (או גליל קשיח וחלק כלשהו, כמו בקבוק יין/בירה. גם צנצנת יכולה להיות תחליף מצוין!)
משטח ישר (מומלץ לשים ניילון/מפה שלא אכפת לכן ממנה/נייר/קרטון – הדאס מלכלך)
1 כוס/קערה קטנה שהקוטר שלה דומה לקוטר שבו תרצו את הצלוחית שלכן
1 חתיכת נייר שיוף עדין (לא חובה. ואם אתן רוצות אבל אין לכן נייר שיוף – פצירה לשיוף ציפורניים זה גם טוב)
איך עושים?
- תולשים חתיכת דאס נאה ומתחילים ללוש אותה בידיים. כשהיא טיפה מתרככת מתחילים לרדד אותה עם המערוך עד שמתקבל משטח דאס אחיד. מחליקים עם האצבעות, אם צריך, את הגבשושיות. אל תחששו לאסוף את החומר מחדש ולחזור על התהליך אם הוא לא יצא חלק מספיק.
- לוקחים את הכוס/קערה, מניחים אותה הפוכה על משטח הדאס (להשאיר שוליים של ס"מ מהצדדים) ולוחצים עליה כלפי מטה. אפשר גם לסובב קצת ימינה-שמאלה עד שהשוליים מתנתקים מהצדדים.
- מרימים את הכוס (הדאס יהיה דבוק אליה) ומנתקים את שאריות השוליים, ואז בעדינות מחלצים את עיגול הדאס שנותר לנו מתוך הכוס/קערה. מניחים את הקערה הפוכה.
- מרימים בעדינות את עיגול הדאס ומניחים אותו על גבי הקערה ההפוכה, כמה שיותר באמצע.
- עם הידיים מקמרים את הדאס כך שיקבל את הצורה של תחתית הכוס/קערה
- מנתקים בין הקערה לצלוחית הדאס שנוצרה. אפשר ורצוי לעצב את השוליים עם האצבעות כרצונכן – לצבוט כדי ליצור בהם "גלים" או להחליק את השוליים עוד במקרה הצורך.
- מייבשים למשך 24 שעות, או קצת פחות אם עשיתן צלוחית ממש ממש דקיקה.
- אחרי שהצלוחית התייבשה, שייפו בעדינות עם נייר השיוף את השוליים של הצלוחית, וכל נקודה אחרת בצלוחית שאינה חלקה לגמרי. לא ללחוץ חזק מדי, שלא תישבר לכן הצלוחית…
- עכשיו יש כמה אפשרויות:
א) צביעה בצבעי אקריליק (הכי קל)
ב) שרבוט/איור בטושים (לבעלות כישרון מסוים בשרבוט או לחלופין אם יש לכן שבלונה מוצלחת שאפשר להשתמש בה. נניח בדוגמה של עלים, פרחים או סתם סלסולים דקורטיביים)
ג) הדבקת נייר צבעוני (דקופאז')
ד) הטבעת טקסטורות או אותיות באמצעות חותמות (שימו לב: שלב זה צריך לקרות לפני ייבוש הדאס!)
הנה כמה דוגמאות נהדרות שאספתי מחו"ל – ולקינוח, הצלוחיות שהכנתי בעצמי.
(לכניסה לקישור יש ללחוץ על כל תמונה)
צלוחיות צבועות באקריליק
צלוחיות עם שרבוט עדין בטושים
צלוחיות דקופאז' (עם נייר אוריגאמי, אבל אפשר כל נייר וגם מפיות)
צלוחיות עם טקסטורה (לפני שהדאס מתייבש!)
צלוחיות עם חותמות של אותיות
למתקדמות: צלוחיות ארנבת מתוקה
למתקדמות לאללה: צלוחיות עלים!
והנה שלי:
כאן השתמשתי בניירות אוריגמי ודבק מוד-פודג' (בכל חנות יצירה. אפשר גם דבק פלסטי מדולל במים). כדי "לסגור" את ההדבקה או הציור כמו שצריך, מומלץ למרוח שכבה של דבק/מוד פודג' כתחליף לשימוש בלכה.
את הצלוחית הבאה צבעתי באקריליק שחור רגיל, ואחרי הייבוש צבעתי משולש באקריליק זהב.
וזכרו: מקסימום לא יצליח לכן, ותמיד תוכלו לטעון שזו מאפרה!
נועה אסטרייכר No money design 
17 בפברואר 2016 at 19:47
סליחה, מאיפה הגיעה זותי עם השפיץ?! זה לא הסברת…
אהבתיאהבתי