חיפוש

נועה אסטרייכר No money design

עיצוב, DIY והשראה לדירות שכורות

קטגוריה

פיצ'פקעס

בררר…איך מכינים כרית חימום למיקרוגל?

לפני כ-15 שנה (פאק, אני זקנה) הגיעה ליישוב הקהילתי הקט (אוקיי, זה היה חור. פסטורלי – אבל חור) שבו גרנו בשורה מרעישה: כרית חימום למיקרוגל! לא עוד שמיכות-על-שמיכות, לא עוד שיניים נוקשות בלילות הקרים על מצעים קפואים ומזרון קרחוני. כרית חימום למיקרו!20161212_213528

להמשיך לקרוא "בררר…איך מכינים כרית חימום למיקרוגל?"

לוח מגנטי לאיפור – די לבלגן על השידה! (פלוס אתרים שווים לקניית איפור מחו"ל)

אם הייתם פוגשים אותי בתיכון ואומרים לי שיום אחד תהיה לי שידת איפור, יעני טואלט – עם קרמים ומברשות איפור בצורות שונות וספוגיות וצלליות וליפסטיקים וגוונים שונים של פודרה – הייתי צוחקת לכם בפנים. אני?! בחיים לא הרגשתי נשית מי יודע מה (גם עכשיו אני בעצם עובדת על זה. מרגישה לפעמים כמו מתחזה), וכל ניסיון להתאפר נגמר בעיגולים שחורים של דביבון מסביב לעיניים או ליפסטיק על השיניים.20160805_214059

בכל אופן, כמו שחשבתי שאף פעם לא אפסיק לכסוס ציפורניים – והפסקתי (וכמובן שהמרתי את ההתמכרות לכסיסה בהתמכרות למריחת לק. פחות טעים והרבה יותר יקר, אבל אי אפשר הכל) – אז כך גם עם האיפור. לשמחתי האיפור כבר לא משמש אותי לניסיונות פתטיים להסתרת אקנה-וולגאריס (כן. נראיתי כמו הנוסע השמיני בכיתה ט'), אלא יותר לדברים פשוטים כמו…ניסיונות פתטיים לשכנע את יתר האנושות שיש לי עצמות לחיים. לפעמים זה עובד, לפעמים לא (טוב, כי יש לי המון לחיים. אבל בלי עצמות). או כמו שהשבתי לבן זוגי כששאל ברצינות "את מתאפרת כל יום?" – "תראה, בתכל'ס הגוון הטבעי שלי הוא ירוק. זו נקודת ההתחלה שלי. כלומר – אם אתה מסתכל עליי ואני לא ירוקה, זה אומר שאני מאופרת". להמשיך לקרוא "לוח מגנטי לאיפור – די לבלגן על השידה! (פלוס אתרים שווים לקניית איפור מחו"ל)"

ספר ישן הופך לעציץ קטן

ההתאהבות שלי בסוקולנטים טרם שככה, וגם העובדה שהם תפסו ממש מהר במרפסת שלי בהחלט מעודדת. בהתחלה ניסיתי לגדל אותם בתוך הבית, אבל רוצקי-פוצקי, החתולה שלנו, התאהבה בהם גם ולעסה אותם עד שלא היתה לי ברירה אלא להוציא אותם החוצה. בכל אופן, שרשרת החופשים והחגים שעברו עלינו אפשרו לי לקחת קצת זמן ולחזור להכין דברים יפים לבית (למרות שהחופש שלי היה זעיר וחלקי ביותר – בעיתון עובדים גם בחג ושבת!).

אז נזכרתי שכבר המון זמן תכננתי להכין עציץ קטן מספר ישן.

20160512_235949 (1) להמשיך לקרוא "ספר ישן הופך לעציץ קטן"

איך להכין צלוחית לתכשיטים

זוכרות את החומר הזה, דאס? החומר הלבן או החום שהיו נותנים לנו בקייטנה ולא משנה מה היינו מנסות לעשות ממנו (אגרטל, מסכה או חנוכייה) – בסוף תמיד היתה יוצאת לנו מאפרה? אלוהים יודע מה עשו ההורים שלנו עם כל המאפרות שהיינו מביאות להם בגאווה עצומה, צבועות בצבעי גואש. אי שם, אני משוכנעת, יש מזבלה פיראטית ענקית שאליה מושלכות כל היצירות העקמומיות האלה ושם הן יתאחדו למגה-זורד ענק שינקום בכולנו.

בכל אופן, דאס (או בשמו המקצועי – Air Dry Clay) הוא תחליף לא רע לתפרניות כמונו, שאין ברשותן תנור קרמיקה או כסף לחוג קדרות (כי אם היה, לא היינו פה, נכון?). החיסרון היחיד שלו הוא הריח המאוד-מובהק, אבל לי באופן אישי הוא לא מפריע ואפילו מחזיר אותי לימים שבהם עוד היה לי חופש גדול.

אפשר לעשות איתו המון דברים, מוביילים, שרשראות, ציפורים וכל מיני, אבל היום נתרכז בדבר אחד, פשוט וחינני במיוחד: צלוחיות לטבעות, תכשיטים, כסף קטן או צרור מפתחות. (אזהרה: הצלוחיות הן לתצוגה בלבד. לא להשתמש בהן לאכילה, אפילו לא לכדור גלידה).

צלוחית לתכשיטים

להמשיך לקרוא "איך להכין צלוחית לתכשיטים"

גשם בחוץ, מעוצב בפנים – רעיונות יצירה חורפיים

החורף שפרץ לחיינו בסערה הוא תירוץ מעולה להישאר בבית בכל רגע פנוי – וליצור דברים יפים שיחממו את הגוף ואת הלב. למרבה השמחה, החורף גם מאפשר לנו לשוב ולהתעסק עם בדים וחומרים כמו לבד וצמר, שבימי הקיץ רק המחשבה עליהם היתה גורמת לנו להזיע. להגעה להוראות, לחצו על התמונה הרצויה.

נתחיל במובייל ענן גשום – קישוט נפלא לחדר ילדים, אבל לא רק: המובייל העדין הזה מצריך מינימום כישורים מוטוריים, קצת דבק, חוט ומחט – וזהו בערך. אפשר גם להמיר את גרסת המובייל המושקעת עם החישוק בגרסה צנועה יותר, שבה פשוט תולים כל ענן על מסמר בקיר, כקישוט בפני עצמו. רמת קושי: קלה. גם מי שמפחד מכל סוג של תפירה יצליח להסתדר.

final-felt-clouds להמשיך לקרוא "גשם בחוץ, מעוצב בפנים – רעיונות יצירה חורפיים"

הסורגת לחתולים

פורסם ב"ידיעות אחרונות", מוסף 24 שעות, 16.12.15
לחצו על התמונה להגדלה. הטקסט מופיע גם בתוך הפוסט

 

sar

במקביל לניכור הסוציולוגי המתאפיין ביחסים המתקיימים יותר ויותר בין מסכי טאץ' ואפליקציות כמו ווטסאפ, ממשיך לצבור תאוצה טרנד הסריגה, שמביא איתו תחושה חמימה ונוסטלגית.

יותר ויותר אמנים ומעצבים צעירים מאמצים את המוטיב, וברוח זו ניתן לראות ברחבי העולם תחנות אוטובוס, פסלים, ספסלי רחוב ועצים עליזים, כולם לבושים בבגדים סרוגים. המעצבת העכשווית המזוהה ביותר עם הטרנד היא פטרישיה אורקיולה, המנהלת כיום סטודיו סריגה במילאנו. מעצב בולט נוסף הוא האמן דייב קול שיצר מיצב סריגה ענק ומרשים של דגל ארצות הברית.

אבל איך שלא נחזיק את המסרגות, האלמנט שתפס אותנו יותר מכל בסצנת הסריגה העכשווית הם בתי החתולים שסורגת הסרגנית הישראלית נועה אסטרייכר, בעלת המותג "הסורגת לחתולים". אסטרייכר, שהחלה מסריגת כיסויים לכיסאות ושרפרפים, עלתה מהר מאוד על הקשר האסוציאטיבי בין חתול מפונק וכדור צמר והיא מציעה פריט סרוג ייחודי: בית לחתולים בהתאמה אישית. הבתים עשויים מחוטי טריקו, סרוגים בעבודת יד, על שלד ברזל חזק. והחתולים? "הם משוגעים על זה, במיוחד בחורף", מספרת המעצבת. להמשיך לקרוא "הסורגת לחתולים"

שיפוץ אהיל – קיצור דרך שיציל אתכם משיגעון

אהילים, כמו כל דבר, הם עניין של אופנה. בתחילת שנות התשעים חשבתי שאהיל הזכוכית הענק, העגול והכתום אצל סבתא שלי הוא הדבר הכי מיושן ביקום – וכמובן שהיום אני בועטת בעצמי בכל פעם שאני חולפת ליד חנות "וינטג'" ורואה אהילים זהים נמכרים במאות ואלפי שקלים או מככבים במיטב הפקות עיצוב הפנים במגזינים.

כזו מנורה היתה אצל סבתא. איזה אידיוטים היינו

להגנתי ייאמר שהייתי ילדה וההחלטה לזרוק את החפצים המעלפים שהיו לסבתי (מצד אבא) לא היתה בידיי. לעזאזל, האישה הזו ידעה לחיות. היא אולי לא היתה הסבתא הכי חמימה, ולא דמתה בכלל לסבתא מצד אמא, שכל רצונה בעולם היה לפנק ולפטם אותנו – אבל היה לה ארון נעליים שתפס קיר שלם, שידת טואלט מגולפת, סרוויס עם ראשי התיבות של שמה בזהב, תור למניקור-פדיקור פעם בשבועיים וקילומטרים של סטייל בלונדיני חסר מעצורים. הסרוויס והשידה אמנם עדיין אצלנו, אבל את הדירה שלה מכרו אחרי פטירתה בפרוטות (זה היה בירושלים, באחת מתקופות הפיגועים הקשות, מחירי הנדל"ן היו ברצפה), חילקו את הפרוטות בין ילדיה לצורכי ירושה וזהו. הכסף נגמר מזמן.
היום, כמובן, הדירה הזו ממש, בשכונה ההיא ממש, שווה 5 מיליון שקל, שזה בערך 4.5 מיליון שקל יותר מהסכום שבו מכרו אותה…מה לעשות, כסף אף פעם לא נדבק למשפחה שלנו. להמשיך לקרוא "שיפוץ אהיל – קיצור דרך שיציל אתכם משיגעון"

סוקולנטים – מה זה לעזאזל, ובשביל מה זה טוב

כל מי שחי בפינטרסט (כמוני), יודע שסוקולנטים זה הדבר. הם הקישוט האולטימטיבי לכל דירת בוהו-היפסטר-מינימליסטי-בולשיט, הם מצטלמים נפלא, הם לא מעירים אותך בלילה והכי חשוב – הם לא מתפגרים מחוסר השקייה.

קופי-פייסט מוויקיפדיה:  סוּקוּלנטים (לטינית: Succulentus) הם צמחים בעלי עלים וגבעולים עבים ובשרניים המכילים תאים אוגרי מים. סוקולנט בלטינית משמעו עסיס.
תכונות:
יכולת לאגור כמויות גדולות של מים.
יכולת להצטמק כשהנוזלים אוזלים בעת יובש.
יכולת להתעורר לאחר רדת הגשמים.
הסוקולנטים יכולים להמשיך לחיות באזורים יבשים במיוחד ואינם מתים מחוסר מים.

בקיצור – מדובר בצמחים לרוצחי-צמחים סדרתיים. כלומר – רוב בני האדם. אפילו הטבעונים שביניהם. לא יודעת מה הפך את הסוקולנטים לטרנד כל כך לוהט, אבל זה חמוד, לא מזיק ובעיקר קל לביצוע – אז למה לא להצטרף?

באופן אישי, אני מעדיפה אותם בתוך הבית, למרות שכאמור, הם עמידים ביותר גם בחוץ. בכל אופן – הנה החבר'ה הצנועים שלי, על מדף בסלון (ולא, אני לא מתכננת להשתלט על המזרח התיכון – אני פשוט אוהבת מפות ישנות)

IMG_20150730_144221

 

להמשיך לקרוא "סוקולנטים – מה זה לעזאזל, ובשביל מה זה טוב"

כיסוי ושדרוג עציצים בזול : כל עציץ – הדוכס מהרטפורדשייר

עציצים, אם לא ידעתם, הם דבר יקר. במשתלות, עשרה עציצים איכותיים אך פשוטים למראה יכולים לרושש את כיסיכם מ-300 שקלים ויותר, ובסכום כזה כבר היינו מזמינים גנן – לא? יש המון אופציות לגינון-מרפסת, כמו למשל עציצי "גרינבו" שמתלבשים על המעקה (ועוד אינספור חיקויים שקמו בעקבותיהם), וכמובן שגינון אנכי מומלץ וחוסך מקום. יש אפילו כיסי שתילה שנראים כמו אחלה רעיון. אבל… גרינבו יקרים וכיסי שתילה גם הם לא זולים ומצריכים תלייה חזקה שלא תעוף, ולמי יש כסף וכוח.

בתמונה: עציץ אקסטרים (מתוך הסרט "חנות קטנה ומטריפה"
בתמונה: עציץ אקסטרים (מתוך הסרט "חנות קטנה ומטריפה")

להמשיך לקרוא "כיסוי ושדרוג עציצים בזול : כל עציץ – הדוכס מהרטפורדשייר"

צלחות מצוירות

IMG_20141010_181229

 

פרויקט פשוט וזריז מאוד: כל מה שצריך זה טושים לא-מחיקים (שארפי או ארט ליין ודומיהם, מהסוג שמשמש לכתיבה על דיסקים וכו'). אפשר להיסחף ולקנות טושים לפורצלן, אבל יקרים יותר.

פה יש כמה וכמה רעיונות נחמדים לשימוש בטושים האלה – מצלחות ועד רהיטים

ופה יש הדגמה לציור על צלחות עם קצת עזרה ממסקינטייפ

קישוטים עם פאסון ב-10 שקלים

אני אוהבת שטויות. פיצ'פקעס, או כמו שקל יותר לקרוא לזה – SHIT. חולה על שיט. תנו לי ערימות של זה. זה מין מלכוד כזה, כי אני גם משוגעת על קופסאות, ותמיד משכנעת את עצמי שחייבים עוד קופסאות לשיט. ואז אני קונה קופסאות, ואז מסתבר שיש עוד מקום בתוכן וצריך עוד שיט…ואז עוד קופסאות וחוזר חלילה.

בכל אופן, אחד מהדברים החביבים עליי הוא איסוף שיט לספרייה. כי מהי ספרייה עמוסת ספרים ללא פיצ'פקעס שיהפכו אותה למסיבה? בובות זעירות, תמונות, חפצים קטנים – הכל הולך.

 

IMG_20140516_171918 להמשיך לקרוא "קישוטים עם פאסון ב-10 שקלים"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: