חיפוש

נועה אסטרייכר No money design

עיצוב, DIY והשראה לדירות שכורות

קטגוריה

עושים בכאילו

לוח מגנטי לאיפור – די לבלגן על השידה! (פלוס אתרים שווים לקניית איפור מחו"ל)

אם הייתם פוגשים אותי בתיכון ואומרים לי שיום אחד תהיה לי שידת איפור, יעני טואלט – עם קרמים ומברשות איפור בצורות שונות וספוגיות וצלליות וליפסטיקים וגוונים שונים של פודרה – הייתי צוחקת לכם בפנים. אני?! בחיים לא הרגשתי נשית מי יודע מה (גם עכשיו אני בעצם עובדת על זה. מרגישה לפעמים כמו מתחזה), וכל ניסיון להתאפר נגמר בעיגולים שחורים של דביבון מסביב לעיניים או ליפסטיק על השיניים.20160805_214059

בכל אופן, כמו שחשבתי שאף פעם לא אפסיק לכסוס ציפורניים – והפסקתי (וכמובן שהמרתי את ההתמכרות לכסיסה בהתמכרות למריחת לק. פחות טעים והרבה יותר יקר, אבל אי אפשר הכל) – אז כך גם עם האיפור. לשמחתי האיפור כבר לא משמש אותי לניסיונות פתטיים להסתרת אקנה-וולגאריס (כן. נראיתי כמו הנוסע השמיני בכיתה ט'), אלא יותר לדברים פשוטים כמו…ניסיונות פתטיים לשכנע את יתר האנושות שיש לי עצמות לחיים. לפעמים זה עובד, לפעמים לא (טוב, כי יש לי המון לחיים. אבל בלי עצמות). או כמו שהשבתי לבן זוגי כששאל ברצינות "את מתאפרת כל יום?" – "תראה, בתכל'ס הגוון הטבעי שלי הוא ירוק. זו נקודת ההתחלה שלי. כלומר – אם אתה מסתכל עליי ואני לא ירוקה, זה אומר שאני מאופרת". להמשיך לקרוא "לוח מגנטי לאיפור – די לבלגן על השידה! (פלוס אתרים שווים לקניית איפור מחו"ל)"

ספר ישן הופך לעציץ קטן

ההתאהבות שלי בסוקולנטים טרם שככה, וגם העובדה שהם תפסו ממש מהר במרפסת שלי בהחלט מעודדת. בהתחלה ניסיתי לגדל אותם בתוך הבית, אבל רוצקי-פוצקי, החתולה שלנו, התאהבה בהם גם ולעסה אותם עד שלא היתה לי ברירה אלא להוציא אותם החוצה. בכל אופן, שרשרת החופשים והחגים שעברו עלינו אפשרו לי לקחת קצת זמן ולחזור להכין דברים יפים לבית (למרות שהחופש שלי היה זעיר וחלקי ביותר – בעיתון עובדים גם בחג ושבת!).

אז נזכרתי שכבר המון זמן תכננתי להכין עציץ קטן מספר ישן.

20160512_235949 (1) להמשיך לקרוא "ספר ישן הופך לעציץ קטן"

איך להכין צלוחית לתכשיטים

זוכרות את החומר הזה, דאס? החומר הלבן או החום שהיו נותנים לנו בקייטנה ולא משנה מה היינו מנסות לעשות ממנו (אגרטל, מסכה או חנוכייה) – בסוף תמיד היתה יוצאת לנו מאפרה? אלוהים יודע מה עשו ההורים שלנו עם כל המאפרות שהיינו מביאות להם בגאווה עצומה, צבועות בצבעי גואש. אי שם, אני משוכנעת, יש מזבלה פיראטית ענקית שאליה מושלכות כל היצירות העקמומיות האלה ושם הן יתאחדו למגה-זורד ענק שינקום בכולנו.

בכל אופן, דאס (או בשמו המקצועי – Air Dry Clay) הוא תחליף לא רע לתפרניות כמונו, שאין ברשותן תנור קרמיקה או כסף לחוג קדרות (כי אם היה, לא היינו פה, נכון?). החיסרון היחיד שלו הוא הריח המאוד-מובהק, אבל לי באופן אישי הוא לא מפריע ואפילו מחזיר אותי לימים שבהם עוד היה לי חופש גדול.

אפשר לעשות איתו המון דברים, מוביילים, שרשראות, ציפורים וכל מיני, אבל היום נתרכז בדבר אחד, פשוט וחינני במיוחד: צלוחיות לטבעות, תכשיטים, כסף קטן או צרור מפתחות. (אזהרה: הצלוחיות הן לתצוגה בלבד. לא להשתמש בהן לאכילה, אפילו לא לכדור גלידה).

צלוחית לתכשיטים

להמשיך לקרוא "איך להכין צלוחית לתכשיטים"

השמיכה הגדולה מהחלומות – Chunky Knit Blanket

כמו שאתן יודעות, אני סורגת לחתולים. אבל בשעות הפנאי שאינן מוקדשות לסריגה לחתולים או לעבודה במערכת העיתון – אני סורגת גם לאנשים. הקורבנות המזדמנים הם תינוקות שנולדו לחברות בעבודה, אנשים שאוהבים צעיפים ובאופן כללי כל מי שלא רץ מספיק מהר. אז בואו נגיד שהטרנד הלוהט של העונה – שמיכות וצעיפים מצמר עבה במיוחד (במחירים שערורייתיים במיוחד – 1400 שקל לשמיכה, וואט דה פאקינג פאק?!) – עשה לי חשק גדול לנסות גם. א-ב-ל: הצמר שבו משתמשות רוב הסרגניות המהוללות שעושות חיל
ב-ETSY הוא צמר מרינו טהור, ויש איתו שתי בעיות:
א) הוא לא מתאים למי שמתנגד לשימוש בבעלי חיים לתעשייה (טבעונים וכו')
ב) הוא יקר רצח. מוות. נורא. כמה יקר? 450 שקל ל-900 גרם (!!!). הלו, בכסף הזה אני אסע לניו-זילנד לבד ואגזוז את הכבשים במו ידיי, שערה-שערה, עם פינצטה. נסחפתם.

אז מה עושים?

the knit therapy
the knit therapy

להמשיך לקרוא "השמיכה הגדולה מהחלומות – Chunky Knit Blanket"

גשם בחוץ, מעוצב בפנים – רעיונות יצירה חורפיים

החורף שפרץ לחיינו בסערה הוא תירוץ מעולה להישאר בבית בכל רגע פנוי – וליצור דברים יפים שיחממו את הגוף ואת הלב. למרבה השמחה, החורף גם מאפשר לנו לשוב ולהתעסק עם בדים וחומרים כמו לבד וצמר, שבימי הקיץ רק המחשבה עליהם היתה גורמת לנו להזיע. להגעה להוראות, לחצו על התמונה הרצויה.

נתחיל במובייל ענן גשום – קישוט נפלא לחדר ילדים, אבל לא רק: המובייל העדין הזה מצריך מינימום כישורים מוטוריים, קצת דבק, חוט ומחט – וזהו בערך. אפשר גם להמיר את גרסת המובייל המושקעת עם החישוק בגרסה צנועה יותר, שבה פשוט תולים כל ענן על מסמר בקיר, כקישוט בפני עצמו. רמת קושי: קלה. גם מי שמפחד מכל סוג של תפירה יצליח להסתדר.

final-felt-clouds להמשיך לקרוא "גשם בחוץ, מעוצב בפנים – רעיונות יצירה חורפיים"

שיפוץ אהיל – קיצור דרך שיציל אתכם משיגעון

אהילים, כמו כל דבר, הם עניין של אופנה. בתחילת שנות התשעים חשבתי שאהיל הזכוכית הענק, העגול והכתום אצל סבתא שלי הוא הדבר הכי מיושן ביקום – וכמובן שהיום אני בועטת בעצמי בכל פעם שאני חולפת ליד חנות "וינטג'" ורואה אהילים זהים נמכרים במאות ואלפי שקלים או מככבים במיטב הפקות עיצוב הפנים במגזינים.

כזו מנורה היתה אצל סבתא. איזה אידיוטים היינו

להגנתי ייאמר שהייתי ילדה וההחלטה לזרוק את החפצים המעלפים שהיו לסבתי (מצד אבא) לא היתה בידיי. לעזאזל, האישה הזו ידעה לחיות. היא אולי לא היתה הסבתא הכי חמימה, ולא דמתה בכלל לסבתא מצד אמא, שכל רצונה בעולם היה לפנק ולפטם אותנו – אבל היה לה ארון נעליים שתפס קיר שלם, שידת טואלט מגולפת, סרוויס עם ראשי התיבות של שמה בזהב, תור למניקור-פדיקור פעם בשבועיים וקילומטרים של סטייל בלונדיני חסר מעצורים. הסרוויס והשידה אמנם עדיין אצלנו, אבל את הדירה שלה מכרו אחרי פטירתה בפרוטות (זה היה בירושלים, באחת מתקופות הפיגועים הקשות, מחירי הנדל"ן היו ברצפה), חילקו את הפרוטות בין ילדיה לצורכי ירושה וזהו. הכסף נגמר מזמן.
היום, כמובן, הדירה הזו ממש, בשכונה ההיא ממש, שווה 5 מיליון שקל, שזה בערך 4.5 מיליון שקל יותר מהסכום שבו מכרו אותה…מה לעשות, כסף אף פעם לא נדבק למשפחה שלנו. להמשיך לקרוא "שיפוץ אהיל – קיצור דרך שיציל אתכם משיגעון"

הסורגת לשרפרפים (או: בואו נדבר ביזנס)

מגפת חוטי הטריקו הכתה כמעט בכל בית בישראל: שטיחים סרוגים, צעיפים סרוגים, פופים סרוגים – יו ניים איט. אני, למשל, נפלתי חזק בעציצים הסרוגיםובבית שלי כמובן אפשר למצוא שטיחים ואף כריות סרוגות, לפי החוק שכל מה שלא רץ מספיק מהר כדי לברוח – ייסרג. בכל אופן, השרפרף שלפניכם נאסף מהרחוב וכבר עבר שדרוג אחדאבל עם הזמן קצת נמאס לי מהריפוד שלו וגם החתולה נתנה בו את אותותיה. להמשיך לקרוא "הסורגת לשרפרפים (או: בואו נדבר ביזנס)"

פינטרסט – הרשת הישראלית הכי טובה שהישראלים לא מכירים

(פורסם במוסף "החיים עצמם" של TheMarker, בתאריך 4.10.15)

פינטרסט: רשת חברתית דמוית לוח מודעות, המאפשרת לחבריה ליצור ולנהל אוספי קישורים המתויגים לפי תחומי עניין. שנת השקה: 2010. מייסד: בן סילברמן. קהילת משתמשים: 100 מיליון איש

2619820804

השעה 1:00 בלילה, העיניים נעצמות לי מול המחשב – אבל אני רוצה לראות עוד דבר אחד יפה לפני שאלך לישון. אחרי כל החדשות והפייסבוק, לחיצה אחת לוקחת אותי ליקום אחר, שבו הכל מעוצב, נקי ומואר: פינטרסט. להמשיך לקרוא "פינטרסט – הרשת הישראלית הכי טובה שהישראלים לא מכירים"

Tea Towels – המקור הכי מפתיע להדפסים איכותיים לבית

הדפסים, יודע כל מי שהיה ער בשנים האחרונות, הם עניין יקר. נכון, לא יקר כמו אמנות שנמכרת בגלריות, אבל עדיין – זול זה לא. לפעמים, כשמסתכלים על עבודות הדפס של מעצבים פופולריים או בחנויות העיצוב השונות קשה להבין למה, בעצם, דף עם דיו אמור לעלות כל כך הרבה. אבל – הדפס הוא טכניקה יקרה, רב-שלבית, וחומרי הגלם והציוד יקרים (לפחות בארץ. לא יודעת לגבי חו"ל). זו אחת הסיבות שגם ההדפסים המקוריים הפשוטים ביותר עולים כ-150 שקל. ו-150 שקל זה הרבה (למרות שזה לא מרגיש ככה. יש מצב ששטר ה-100 שקל הוא ה-20 החדש?). וכמובן, הדפסים על בד יקרים יותר מהדפסים על נייר.il_fullxfull.662793286_3oyi

להמשיך לקרוא "Tea Towels – המקור הכי מפתיע להדפסים איכותיים לבית"

שירותים לחתול – גרסת הדיווה

תמיד הייתי בנאדם של כלבים, זו היתה חיית המחמד שלנו בבית. חתולים היו הדבר הנורא הזה שנושך אותך כשאתה בא ללטף אותו, ושורט אותך כשאתה מביע חיבה. אבל לפני שנתיים עברתי מטרמופוזה בעקבות בן זוגי, חתולאי רציני ביותר (אני קוראת לו החתולן מהמלין, בגלל שלכל מקום שהוא הולך – חתולים הולכים אחריו). בכל אופן, זה התחיל מחתולת רחוב מדהימה שאימצה אותנו (רק בחוץ. היא לא באה אלינו הביתה) ונגמר, נכון לרגע זה, בחתולונת זעירה שאימצנו מעמותת SOS חיות.

IMG_20150829_184501
רוצקי פוצקי הקטנה ישנה

להמשיך לקרוא "שירותים לחתול – גרסת הדיווה"

כיסוי ושדרוג עציצים בזול : כל עציץ – הדוכס מהרטפורדשייר

עציצים, אם לא ידעתם, הם דבר יקר. במשתלות, עשרה עציצים איכותיים אך פשוטים למראה יכולים לרושש את כיסיכם מ-300 שקלים ויותר, ובסכום כזה כבר היינו מזמינים גנן – לא? יש המון אופציות לגינון-מרפסת, כמו למשל עציצי "גרינבו" שמתלבשים על המעקה (ועוד אינספור חיקויים שקמו בעקבותיהם), וכמובן שגינון אנכי מומלץ וחוסך מקום. יש אפילו כיסי שתילה שנראים כמו אחלה רעיון. אבל… גרינבו יקרים וכיסי שתילה גם הם לא זולים ומצריכים תלייה חזקה שלא תעוף, ולמי יש כסף וכוח.

בתמונה: עציץ אקסטרים (מתוך הסרט "חנות קטנה ומטריפה"
בתמונה: עציץ אקסטרים (מתוך הסרט "חנות קטנה ומטריפה")

להמשיך לקרוא "כיסוי ושדרוג עציצים בזול : כל עציץ – הדוכס מהרטפורדשייר"

איך להסתיר רצפה מכוערת בלי להתרושש

הדירה שאליה עברנו בתחילת יוני (200 מטר מהדירה הקודמת, ובאותו שכ"ד. גם אנחנו מתקשים להאמין) היא דירה (טפו טפו טפו) נהדרת. על אף שיש בה רק שלושה מ"ר יותר מהקודמת – היא מרגישה גדולה פי שתיים, והבריזה (!) שעוברת בין החדרים כשפותחים את דלתות המרפסות (כן, מרפסות ברבים) מזכירה לנו שקודם בעצם גרנו ב…כוך.

טוב, הסיבה העיקרית שהובילה אותי להידלק על הדירה הקודמת (שאותה שכרתי לבדי, הכנסתי שותפה ורק אחרי שנה ומשהו עבר אליי בנזוגי) היא הרצפה. הרצפה בדירה הקודמת היתה מהזן התל אביבי הצבעוני, משבצות כתומות וכתומות-בהירות ברוב הדירה, ובחדר השינה – משבצות ירוקות וירוקות בהירות. למרות זעירותה ומצבה הח'ירבתי כשנכנסתי אליה, ידעתי שאוכל להפוך אותה לפנינה. וכך עשיתי – אבל רק כשעברנו לדירה הנוכחית הבנתי שרצפה זה לא הכל, ושאוויר ואור זה גם חשוב.

20150422_183200

להמשיך לקרוא "איך להסתיר רצפה מכוערת בלי להתרושש"

קישוטים עם פאסון ב-10 שקלים

אני אוהבת שטויות. פיצ'פקעס, או כמו שקל יותר לקרוא לזה – SHIT. חולה על שיט. תנו לי ערימות של זה. זה מין מלכוד כזה, כי אני גם משוגעת על קופסאות, ותמיד משכנעת את עצמי שחייבים עוד קופסאות לשיט. ואז אני קונה קופסאות, ואז מסתבר שיש עוד מקום בתוכן וצריך עוד שיט…ואז עוד קופסאות וחוזר חלילה.

בכל אופן, אחד מהדברים החביבים עליי הוא איסוף שיט לספרייה. כי מהי ספרייה עמוסת ספרים ללא פיצ'פקעס שיהפכו אותה למסיבה? בובות זעירות, תמונות, חפצים קטנים – הכל הולך.

 

IMG_20140516_171918 להמשיך לקרוא "קישוטים עם פאסון ב-10 שקלים"

ריפוד שרפרף

שרפרפים הם  – לצד מגירות – מהחפצים שהכי קל למצוא ברחוב. אנשים ממצים את השרפרפים שלהם במהירות הבזק, מסתבר, וזורקים אותם כאילו כלום.

IMG_20150103_215325 להמשיך לקרוא "ריפוד שרפרף"

ממגירה כעורה לשידה מזהירה

מי שמכיר אותי (גם וירטואלית) מכיר את חולשתי הקשה למגירות. מלבד הפרוייקט שלי, "שירים למגירה", אני מאוהבת במגירות שמושלכות לרחוב ומעדיפה להשתמש בהן כתחליף למדפים, ארגזים ועוד. 

יש לי במחסן (כלומר החדרון הצפוף מאוד שבו גם נמצאים הכיריים שלנו, השד יודע מי תקע דווקא שם את היציאה של צינור הגז) בערך 10 מגירות שרק מחכות שאעשה איתן משהו – חלקן לא יתאימו לשימוש כרהיט, אבל יש כאלה שכן, כמו אלה שפעם, בתמונה הזו, היו חלק מהקיר שלי על תקן ספרייה מאולתרת (סליחה על הפילטר, זה היה כשהתלהבתי מאינסטגרם). המדף הירוק, התחתון, מוברג עכשיו במסדרון של הדירה השכורה שלנו על תקן מדף לפיצ'פקעס.

74871_10151188712199059_1582786659_n

להמשיך לקרוא "ממגירה כעורה לשידה מזהירה"

קיר צלחות כמו בארמון הצאר

חשקה נפשי בקיר צלחות. מהסוג שמשפחות אצולה (רמז: לא המשפחה שלי) נהגו לתלות על הקירות כדי לפאר את עושרן.

להמשיך לקרוא "קיר צלחות כמו בארמון הצאר"

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: