חיפוש

נועה אסטרייכר No money design

עיצוב, DIY והשראה לדירות שכורות

קטגוריה

חידוש רהיטים

לוח מגנטי לאיפור – די לבלגן על השידה! (פלוס אתרים שווים לקניית איפור מחו"ל)

אם הייתם פוגשים אותי בתיכון ואומרים לי שיום אחד תהיה לי שידת איפור, יעני טואלט – עם קרמים ומברשות איפור בצורות שונות וספוגיות וצלליות וליפסטיקים וגוונים שונים של פודרה – הייתי צוחקת לכם בפנים. אני?! בחיים לא הרגשתי נשית מי יודע מה (גם עכשיו אני בעצם עובדת על זה. מרגישה לפעמים כמו מתחזה), וכל ניסיון להתאפר נגמר בעיגולים שחורים של דביבון מסביב לעיניים או ליפסטיק על השיניים.20160805_214059

בכל אופן, כמו שחשבתי שאף פעם לא אפסיק לכסוס ציפורניים – והפסקתי (וכמובן שהמרתי את ההתמכרות לכסיסה בהתמכרות למריחת לק. פחות טעים והרבה יותר יקר, אבל אי אפשר הכל) – אז כך גם עם האיפור. לשמחתי האיפור כבר לא משמש אותי לניסיונות פתטיים להסתרת אקנה-וולגאריס (כן. נראיתי כמו הנוסע השמיני בכיתה ט'), אלא יותר לדברים פשוטים כמו…ניסיונות פתטיים לשכנע את יתר האנושות שיש לי עצמות לחיים. לפעמים זה עובד, לפעמים לא (טוב, כי יש לי המון לחיים. אבל בלי עצמות). או כמו שהשבתי לבן זוגי כששאל ברצינות "את מתאפרת כל יום?" – "תראה, בתכל'ס הגוון הטבעי שלי הוא ירוק. זו נקודת ההתחלה שלי. כלומר – אם אתה מסתכל עליי ואני לא ירוקה, זה אומר שאני מאופרת". להמשיך לקרוא "לוח מגנטי לאיפור – די לבלגן על השידה! (פלוס אתרים שווים לקניית איפור מחו"ל)"

שיפוץ אהיל – קיצור דרך שיציל אתכם משיגעון

אהילים, כמו כל דבר, הם עניין של אופנה. בתחילת שנות התשעים חשבתי שאהיל הזכוכית הענק, העגול והכתום אצל סבתא שלי הוא הדבר הכי מיושן ביקום – וכמובן שהיום אני בועטת בעצמי בכל פעם שאני חולפת ליד חנות "וינטג'" ורואה אהילים זהים נמכרים במאות ואלפי שקלים או מככבים במיטב הפקות עיצוב הפנים במגזינים.

כזו מנורה היתה אצל סבתא. איזה אידיוטים היינו

להגנתי ייאמר שהייתי ילדה וההחלטה לזרוק את החפצים המעלפים שהיו לסבתי (מצד אבא) לא היתה בידיי. לעזאזל, האישה הזו ידעה לחיות. היא אולי לא היתה הסבתא הכי חמימה, ולא דמתה בכלל לסבתא מצד אמא, שכל רצונה בעולם היה לפנק ולפטם אותנו – אבל היה לה ארון נעליים שתפס קיר שלם, שידת טואלט מגולפת, סרוויס עם ראשי התיבות של שמה בזהב, תור למניקור-פדיקור פעם בשבועיים וקילומטרים של סטייל בלונדיני חסר מעצורים. הסרוויס והשידה אמנם עדיין אצלנו, אבל את הדירה שלה מכרו אחרי פטירתה בפרוטות (זה היה בירושלים, באחת מתקופות הפיגועים הקשות, מחירי הנדל"ן היו ברצפה), חילקו את הפרוטות בין ילדיה לצורכי ירושה וזהו. הכסף נגמר מזמן.
היום, כמובן, הדירה הזו ממש, בשכונה ההיא ממש, שווה 5 מיליון שקל, שזה בערך 4.5 מיליון שקל יותר מהסכום שבו מכרו אותה…מה לעשות, כסף אף פעם לא נדבק למשפחה שלנו. להמשיך לקרוא "שיפוץ אהיל – קיצור דרך שיציל אתכם משיגעון"

הסורגת לשרפרפים (או: בואו נדבר ביזנס)

מגפת חוטי הטריקו הכתה כמעט בכל בית בישראל: שטיחים סרוגים, צעיפים סרוגים, פופים סרוגים – יו ניים איט. אני, למשל, נפלתי חזק בעציצים הסרוגיםובבית שלי כמובן אפשר למצוא שטיחים ואף כריות סרוגות, לפי החוק שכל מה שלא רץ מספיק מהר כדי לברוח – ייסרג. בכל אופן, השרפרף שלפניכם נאסף מהרחוב וכבר עבר שדרוג אחדאבל עם הזמן קצת נמאס לי מהריפוד שלו וגם החתולה נתנה בו את אותותיה. להמשיך לקרוא "הסורגת לשרפרפים (או: בואו נדבר ביזנס)"

פינטרסט – הרשת הישראלית הכי טובה שהישראלים לא מכירים

(פורסם במוסף "החיים עצמם" של TheMarker, בתאריך 4.10.15)

פינטרסט: רשת חברתית דמוית לוח מודעות, המאפשרת לחבריה ליצור ולנהל אוספי קישורים המתויגים לפי תחומי עניין. שנת השקה: 2010. מייסד: בן סילברמן. קהילת משתמשים: 100 מיליון איש

2619820804

השעה 1:00 בלילה, העיניים נעצמות לי מול המחשב – אבל אני רוצה לראות עוד דבר אחד יפה לפני שאלך לישון. אחרי כל החדשות והפייסבוק, לחיצה אחת לוקחת אותי ליקום אחר, שבו הכל מעוצב, נקי ומואר: פינטרסט. להמשיך לקרוא "פינטרסט – הרשת הישראלית הכי טובה שהישראלים לא מכירים"

איך להפוך שידת-לילה משעממת לכוכבת מהממת

השידה שלפניכם היא פיסת שעמום טהור: עץ אורן (שאני אוהבת דווקא), גזרה מרובעת וידית עשויה מחרוז אידיוטי שמזכיר את היאחזות הנח"ל בסיני או גסט-האוס ברישיקש. שידות כאלה אפשר למצוא בהמון חנויות פושטיות ומחירה נע בין 100 ל-200 שקל, תלוי איפה נפלתם.

382999_10150490336134059_634603731_n

אפשר כמובן לצבוע אותה בספריי (כמו כאן בקישור), אבל במקרה הספציפי הזה בחרתי לצבוע אותה באקריליק ולהוסיף לה כמה אלמנטים נחמדים כמו טפט קטיפה שחור והדבקה של איור שתלשתי מספר עיצוב ישן.

להמשיך לקרוא "איך להפוך שידת-לילה משעממת לכוכבת מהממת"

שירותים לחתול – גרסת הדיווה

תמיד הייתי בנאדם של כלבים, זו היתה חיית המחמד שלנו בבית. חתולים היו הדבר הנורא הזה שנושך אותך כשאתה בא ללטף אותו, ושורט אותך כשאתה מביע חיבה. אבל לפני שנתיים עברתי מטרמופוזה בעקבות בן זוגי, חתולאי רציני ביותר (אני קוראת לו החתולן מהמלין, בגלל שלכל מקום שהוא הולך – חתולים הולכים אחריו). בכל אופן, זה התחיל מחתולת רחוב מדהימה שאימצה אותנו (רק בחוץ. היא לא באה אלינו הביתה) ונגמר, נכון לרגע זה, בחתולונת זעירה שאימצנו מעמותת SOS חיות.

IMG_20150829_184501
רוצקי פוצקי הקטנה ישנה

להמשיך לקרוא "שירותים לחתול – גרסת הדיווה"

שידת טואלט מפונפנת

את השידונת/שולחנון טואלט הזה קניתי ממישהו 10 דקות אחרי שהוא העלה אותה ליד2. מצבה לא היה מזהיר והפורמייקה התקלפה. למרות חיבתי למראה הוינטג'י לא יכולתי להרשות לעצמי להחליף את הפורמייקה אצל נגר מקצועי.

אז צבעתי את הכל.  להמשיך לקרוא "שידת טואלט מפונפנת"

ריפוד שרפרף

שרפרפים הם  – לצד מגירות – מהחפצים שהכי קל למצוא ברחוב. אנשים ממצים את השרפרפים שלהם במהירות הבזק, מסתבר, וזורקים אותם כאילו כלום.

IMG_20150103_215325 להמשיך לקרוא "ריפוד שרפרף"

ממגירה כעורה לשידה מזהירה

מי שמכיר אותי (גם וירטואלית) מכיר את חולשתי הקשה למגירות. מלבד הפרוייקט שלי, "שירים למגירה", אני מאוהבת במגירות שמושלכות לרחוב ומעדיפה להשתמש בהן כתחליף למדפים, ארגזים ועוד. 

יש לי במחסן (כלומר החדרון הצפוף מאוד שבו גם נמצאים הכיריים שלנו, השד יודע מי תקע דווקא שם את היציאה של צינור הגז) בערך 10 מגירות שרק מחכות שאעשה איתן משהו – חלקן לא יתאימו לשימוש כרהיט, אבל יש כאלה שכן, כמו אלה שפעם, בתמונה הזו, היו חלק מהקיר שלי על תקן ספרייה מאולתרת (סליחה על הפילטר, זה היה כשהתלהבתי מאינסטגרם). המדף הירוק, התחתון, מוברג עכשיו במסדרון של הדירה השכורה שלנו על תקן מדף לפיצ'פקעס.

74871_10151188712199059_1582786659_n

להמשיך לקרוא "ממגירה כעורה לשידה מזהירה"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: