אז...חלפו כמה חודשים מאז שעברנו דירה (לטובת מי שפיספס את תקציר הפרקים הקודמים - כן. שוב. שוב!!!) ולאט לאט אני מוצאת את הכוח, הסבלנות והאומץ לעצב את הקן הנוכחי. למה אומץ? כי אחרי כל כך הרבה מעברי דירה בכל כך... להמשיך לקרוא →
תחזיקו חזק - עברנו שוב דירה. סיפור ארוך (בקיצור: צרפתים קנו את הדירה ששכרנו והיינו צריכים לעזוב בדיוק שנה אחרי שנכנסנו. אחרי שגמרנו להתבאס הגענו למסקנה שנשבר לנו ממרכז תל אביב ומהדירות הרקובות, ועקרנו למזרח תל אביב, היכן שהשמש זורחת,... להמשיך לקרוא →
גדלתי בבית מהמעמד הבינוני-נמוך שתמיד שאף לבורגנות, אבל רק לעתים נדירות היה בו כסף לממש את השאיפה הזו. כלומר: ההורים שלי רצו ספות רכות, שטיחים וכלים נאים, תמונות יפות במסגרות עדכניות ופרחים באגרטל. למרבה הצער, האמצעים שנדרשו לכך לא היו... להמשיך לקרוא →
אם הייתם פוגשים אותי בתיכון ואומרים לי שיום אחד תהיה לי שידת איפור, יעני טואלט - עם קרמים ומברשות איפור בצורות שונות וספוגיות וצלליות וליפסטיקים וגוונים שונים של פודרה - הייתי צוחקת לכם בפנים. אני?! בחיים לא הרגשתי נשית מי... להמשיך לקרוא →
אהילים, כמו כל דבר, הם עניין של אופנה. בתחילת שנות התשעים חשבתי שאהיל הזכוכית הענק, העגול והכתום אצל סבתא שלי הוא הדבר הכי מיושן ביקום - וכמובן שהיום אני בועטת בעצמי בכל פעם שאני חולפת ליד חנות "וינטג'" ורואה אהילים... להמשיך לקרוא →
מגפת חוטי הטריקו הכתה כמעט בכל בית בישראל: שטיחים סרוגים, צעיפים סרוגים, פופים סרוגים - יו ניים איט. אני, למשל, נפלתי חזק בעציצים הסרוגים, ובבית שלי כמובן אפשר למצוא שטיחים ואף כריות סרוגות, לפי החוק שכל מה שלא רץ מספיק מהר... להמשיך לקרוא →
(פורסם במוסף "החיים עצמם" של TheMarker, בתאריך 4.10.15) פינטרסט: רשת חברתית דמוית לוח מודעות, המאפשרת לחבריה ליצור ולנהל אוספי קישורים המתויגים לפי תחומי עניין. שנת השקה: 2010. מייסד: בן סילברמן. קהילת משתמשים: 100 מיליון איש השעה 1:00 בלילה, העיניים נעצמות לי מול המחשב... להמשיך לקרוא →
השידה שלפניכם היא פיסת שעמום טהור: עץ אורן (שאני אוהבת דווקא), גזרה מרובעת וידית עשויה מחרוז אידיוטי שמזכיר את היאחזות הנח"ל בסיני או גסט-האוס ברישיקש. שידות כאלה אפשר למצוא בהמון חנויות פושטיות ומחירה נע בין 100 ל-200 שקל, תלוי איפה נפלתם. אפשר... להמשיך לקרוא →
תמיד הייתי בנאדם של כלבים, זו היתה חיית המחמד שלנו בבית. חתולים היו הדבר הנורא הזה שנושך אותך כשאתה בא ללטף אותו, ושורט אותך כשאתה מביע חיבה. אבל לפני שנתיים עברתי מטרמופוזה בעקבות בן זוגי, חתולאי רציני ביותר (אני קוראת... להמשיך לקרוא →
את השידונת/שולחנון טואלט הזה קניתי ממישהו 10 דקות אחרי שהוא העלה אותה ליד2. מצבה לא היה מזהיר והפורמייקה התקלפה. למרות חיבתי למראה הוינטג'י לא יכולתי להרשות לעצמי להחליף את הפורמייקה אצל נגר מקצועי. אז צבעתי את הכל. איך? אז ככה:... להמשיך לקרוא →
שרפרפים הם - לצד מגירות - מהחפצים שהכי קל למצוא ברחוב. אנשים ממצים את השרפרפים שלהם במהירות הבזק, מסתבר, וזורקים אותם כאילו כלום. אם מצאתם שרפרפון כזה, בדקו שהרגליים והמושב יציבים. אם כן - תוכלו לעשות לו כל מה שעולה... להמשיך לקרוא →
מי שמכיר אותי (גם וירטואלית) מכיר את חולשתי הקשה למגירות. מלבד הפרוייקט שלי, "שירים למגירה", אני מאוהבת במגירות שמושלכות לרחוב ומעדיפה להשתמש בהן כתחליף למדפים, ארגזים ועוד. יש לי במחסן (כלומר החדרון הצפוף מאוד שבו גם נמצאים הכיריים שלנו, השד יודע מי... להמשיך לקרוא →
נועה אסטרייכר No money design 