לצבוע לבד את החרסינות באמבטיה – ולהישאר בחיים

אז ההורים של בנזוגי עוברים דירה, לראשונה זה 40 שנה בערך. הבהלה הראשונית הפכה די מהר לתופעה שאני קוראת לה "קינון מואץ": אימוץ של חדוות העיצוב, התכנון המחודש, הרכישות הקטנות והגדולות ובקיצור – לעוף להביא זרדים לריפוד הקן, גם אם הזרדים הם רהיטים מאיקאה והקן הוא דירה קטנה בשכירות.

וכמו דירות בשכירות, גם הדירה הזו באה עם פקלע של "צרות" שאמנם אינן קריטיות או מפריעות למגורים, חלילה, אך בהחלט משביתות שמחות ומכאיבות בעיניים. למשל, קרמיקה גיהינומית מהסבנטיז בדוגמת חרציות ובצבע שאין דרך להגדירו מלבד במלים "חום-חרא".

 

האימה, האימה.

זה לא נגמר בקירות, וממשיך גם לתוך המקלחון:

וכמו בדירות שכורות, גם פה לא טרחו להחליף את כל הקרמיקה אלא רק אילתרו טלאי על טלאי

באופן כללי, המעבר של הוריו של בנזוגי איפשר לי לתת דרור לצורך המתמיד שלי בשיפוץ, שפצור וצביעה (בסופו של דבר, נגמר לנו המקום/הכסף לעשות את זה בדירתנו השכורה), ועל הדרך גם לחסוך להם הזמנת איש מקצוע בכל מיני דברים קטנים שאני יכולה לעשות לבד. כך או כך, הודעתי להם נחרצות שהמקלחת שלהם לא נשארת ככה, ושאני הולכת לצבוע אותה ללבן ויהי מה.

בדירה הקודמת שלהם צבעתי כבר את האמבט עצמו (דבר שעשיתי גם אצלנו בדירה), ומסתבר שהצבע שבו משתמשים לצביעת אמבטיות מיועד גם לצביעת אריחי קרמיקה. למוצר הזה קוראים צבע אפוקסי אקרילי לאמבטיות, הוא של חברת Rust-O-Leum ומי שמשווק אותו בישראל הוא חברת יעקובי.
שימו לב, זה חשוב: משום מה, דווקא בחנות הרשמית של יעקובי ברחוב החשמל בתל אביב דרשו ממני 290 שקל עבור המוצר הזה. לעומת זאת, אפשר לקנות אותו מספקים שונים ברשת (למשל כאן) ב-200 שקלים בלבד. אני מצאתי את דיל חיי בחנות בשם "המומחים" ברחוב שוקן 8 בתל אביב, שם רכשתי אותו ב-190 שקלים. הכי זול בארץ. אלוהים יודע למה דווקא היבואן דופק עליו את המחיר הגבוה ביותר. זה לא אמור להיות הפוך? בחו"ל כמובן יש שפע מוצרים דומים וזולים להדהים, אבל אנחנו בישראל וכמו בשוק החלב, החשמל והגז – גם בזה יש מונופול.

את המוצר הזה, לצערנו, אי אפשר להזמין מחו"ל. למה? כי אי אפשר לשלוח מוצרים דליקים/מתלקחים במשלוח אווירי. אלא אם אתם אוהבים את המטוסים שלכם מתפוצצים באוויר או משהו. באסה.

אז הנה רשימת המכולת:

• 2 קופסאות צבע אפוקסי אקרילי (שימו לב, לצביעת אמבט לבדו צריך רק קופסה אחת!)
• 1 משקפי מגן מפלסטיק (10 שקלים בטמבוריה)
• 1 מסכה עם פילטרים (40-90 שקל בטמבוריה, תלוי כמה יקרנים שם). למה? כי החומר הזה רעיל רצח, זה למה.
• רולר ספוג קטן (לא מהסוג השעיר! אחרת תצטרכו למרוט את הפלומה שלו מהקירות במהלך הצביעה…) עם 2 ראשים להחלפה (20 שקל כולל מגשית צביעה)
• מכחול קטן סינתטי עם ראש שטוח
• כפפות גומי של שטיפת כלים (אל תשקיעו יותר מדי, במילא הן הולכות לפח אח"כ)
• איזולירבנד רחב (בטמבוריות מסוימות קוראים לו טייפ-חבלה. לא ממליצה לקרוא לו ככה בקול רם)
• ממליצה מאוד לכסות את השיער בכל מה שאפשר. לכסות לגמרי. הצבע הזה הוא בעצם חצי-דבק, ואני לא מקנאת במי שזה יידבק לה לשיער.
• טרפנטין בשביל לנקות בסוף, ומטלית בשביל להספיג בה את הטרפנטין. אתם תודו לי.

וככה נראיתי רגע לפני ההסתערות:

מישהו אמר קריסטל מת'?

בהמשך הבנתי שהמשקפיים רק מפריעים לי, ועובדה שגם בלעדיהם הסתדרתי בלי להתעוור. המסכה, לעומת זאת, היא המינימום ההכרחי. חשוב מאוד: אוורור, אוורור ואוורור. פתחו את כל החלונות, כל הדלתות והפעילו את כל המאווררים שיש. אם הדירה ריקה, כמו במקרה של הדירה שבה עבדתי, הכי טוב. אם מדובר בדירה שכבר גרים בה, נסו לסלק את כל הדיירים לכמה שעות טובות כדי שתוכלו לפתוח גם את דלת האמבטיה ולא להסתפק בחלון בלבד.

אז הנה מדריך מקוצר לצביעת חרסינות מכוערות:

1. נקו את החרסינות. ממליצה על "ספוגית הפלא" (כן, מוזר, אבל זה באמת מנקה) ובמקרים קשים סקוצ'ברייט. בלי אקונומיקה, בבקשה. אם בא לכם להשקיע, אסטוניש. אם לא – גם סתם סבון כלים עובד.
2. שייפו בעדינות מקומות שהצטברו בהם משקעי סבון וכדומה, בנייר שיוף עדין (בכל טמבוריה. תגידו שזה לחרסינה), ושימו דגש על החיבורים שבין הריבועים, שבהם מצטבר לא מעט שיט.
3. נגבו במטלית יבשה אחרי הניקוי והשיוף כדי לייבש ולהחליק את החרסינה
4. הכינו את הרצפה עם כיסוי ניילון או עיתונים
5. הדביקו איזולירבנד בחיבור שבין הקיר לרצפה/לזכוכית של המקלחון/לחלון ולכל מקום שאתם לא רוצים שהצבע יגיע אליו
6. פתחו את קופסת הצבע והכינו אותו לפי ההוראות שעל הקופסה (ערבוב שתי פחיות, לא מסובך).
7. שפכו שליש מהצבע המוכן למגשית הצביעה והתחילו לצבוע עם הרולר. תסגרו טוב את הפחית עם הצבע שנותר, כי הוא נקרש מאוד מהר באוויר הפתוח. הוסיפו מהפחית עוד כמות למגשית לפי הצורך.
8. צבעו שכבה אחת בלבד, גם אם היא לא אחידה לגמרי. אל תתפתו לצבוע שוב מיד על החלקים שנראים חצי-אפויים.
9. קחו את המכחול עם הראש השטוח, טבלו אותו בצבע ותצבעו את המקומות שהרולר לא הגיע אליהם: פינות, חיבורים בין הריבועים, זוויות וכל מיני.
10. תנו להכל להתייבש – חצי שעה לחלק שצבעתם הכי מוקדם, שעה לחלק שסיימתם אחרון.
11. צאו להפסקה, תורידו את המסכה, תשתו ותנוחו. דיר בלאכ, אל תדליקו סיגריה ברדיוס של 200 מטר מהסיפור הזה! (אלא אם בא לכם להעיף את כל הבניין באוויר ולחסוך ב"פינוי-בינוי").

ככה נראית החרסינה החומה אחרי צביעת שכבה ראשונה. כמו שאפשר לראות, הכיסוי עוד לא מושלם ורואים את החום המכוער מבצבץ קצת.למטה תוכלו לראות איזולירבנד אפור מודבק בחיבור שבין הרצפה לקיר, ומגן עליה (בערך) מ"שפריצים" של צבע.

שלב 2:

1. אחרי שהתייבש (וזה מתייבש מהר יותר ממה שחשבתם), המשיכו בצביעה. אצלי נגמרה פחית הצבע הראשונה קצת אחרי תחילת צביעת השכבה השנייה, אז פתחתי את החדשה וערבבתי ושפכתי וכו'.
2. סיימו את הצביעה ועברו שוב עם המכחול על הפינות שצריכות מילוי.
3. תנו לזה להתייבש עוד 30-40 דקות, ואז קלפו את האיזולירבנד מהאזורים שכבר נראים לכם בטוחים. אין בעיה לחכות עוד זמן אם צריך.
4. טבלו מטלית בטרפנטין (גם בשלב הזה חייבים להישאר עם המסיכה, ואפילו יותר!) ושפשפו את המקומות על הרצפה/כיור וכו' שקיבלו שפריצים של הצבע. אם לא יורד עם מטלית, עברו לטרפנטין עם סקוצ'ברייט. כאמור, גם זה דליק, עדיין לא להדליק סיגריה. היזהרו לא לגעת עם הטרפנטין במשטחים שכן התכוונתם לצבוע – הצבע יירד מיד!
5. אם ממש דחוף לכם, אפשר לנקות את הרולר והמכחול והכל עם טרפנטין. אני הכנסתי הכל לשקית וזרקתי לפח. זה לא שאני הולכת לצבוע עוד אמבטיה בשנה הקרובה.

עכשיו יומיים לא להשתמש באמבטיה (כן, בעיקר אם צבעתם גם את האמבט עצמו ולא רק את הקירות!) חשוב מאוד מאוד מאוד: לא מנקים את זה עם אקונומיקה!!! זה מקלף את הצבע! מטליות לחות, סבון אסטוניש או משהו עדין אחר. חראם על העבודה שלכם אם בסוף תנקו עם משהו שיהרוס אותה.

והרי התוצאות לפניכם (הדירה עוד לא מאוכלסת, והפיצ'פקעס והקישוטים והסבונים והשטיחונים עדיין אינם. אבל הקירות, הו הקירות!).