לוח מגנטי לאיפור – די לבלגן על השידה! (פלוס אתרים שווים לקניית איפור מחו"ל)

אם הייתם פוגשים אותי בתיכון ואומרים לי שיום אחד תהיה לי שידת איפור, יעני טואלט – עם קרמים ומברשות איפור בצורות שונות וספוגיות וצלליות וליפסטיקים וגוונים שונים של פודרה – הייתי צוחקת לכם בפנים. אני?! בחיים לא הרגשתי נשית מי יודע מה (גם עכשיו אני בעצם עובדת על זה. מרגישה לפעמים כמו מתחזה), וכל ניסיון להתאפר נגמר בעיגולים שחורים של דביבון מסביב לעיניים או ליפסטיק על השיניים.

בכל אופן, כמו שחשבתי שאף פעם לא אפסיק לכסוס ציפורניים – והפסקתי (וכמובן שהמרתי את ההתמכרות לכסיסה בהתמכרות למריחת לק. פחות טעים והרבה יותר יקר, אבל אי אפשר הכל) – אז כך גם עם האיפור. לשמחתי האיפור כבר לא משמש אותי לניסיונות פתטיים להסתרת אקנה-וולגאריס (כן. נראיתי כמו הנוסע השמיני בכיתה ט'), אלא יותר לדברים פשוטים כמו…ניסיונות פתטיים לשכנע את יתר האנושות שיש לי עצמות לחיים. לפעמים זה עובד, לפעמים לא (טוב, כי יש לי המון לחיים. אבל בלי עצמות). או כמו שהשבתי לבן זוגי כששאל ברצינות "את מתאפרת כל יום?" – "תראה, בתכל'ס הגוון הטבעי שלי הוא ירוק. זו נקודת ההתחלה שלי. כלומר – אם אתה מסתכל עליי ואני לא ירוקה, זה אומר שאני מאופרת".

טוב, די לקשקושים. אז מאחר שהתמכרתי לאיפור (מזמינה מחו"ל, בעיקר מ-ASOS, Echemist ואתר קוריאני מופלא בשם BeautynetKorea, כולם שולחים לארץ בחינם או כמעט-חינם, עופו על זה) – ומאחר שצריך לתקוע את כל האיפור הזה איפשהו, ומאחר שכבר קניתי ושיפצתי שידת טואלט מדהימה, והתבאסתי לראות באיזו מהירות היא מתמלאת ומתכסה בדברים וכבר אין עליה מקום לכלום – החלטתי להגשים את המדריך שמצאתי בפינטרסט להכנת לוח מגנטי למוצרי איפור, כדי לפנות מקום על השידה שנעלמה מתחת לבלגאן.

בחפזוני לא צילמתי שלב-שלב ממש, אז יש קצת דילוגים. מצד שני, בהמשך הפוסט תוכלו למצוא קישורים למדריכים מפורטים ומצולמים שיוכלו להשלים את מה שאולי חסר.

ככה זה מתחיל: לוח מגנטי עם מסגרת עץ, מהסוג שקונים בכל חנות יצירה. כאן תוכלו לראות שהוא כבר עבר גלגול אחד של עיטוף וקישוט, ואז הושלך לבוידעם מחוסר שימוש.

כך זה נראה מאחור: כמו מסגרת של תמונה. אפשר לפתוח אם רוצים.

לעיטוף מחדש השתמשתי בנייר המהמם של Yooletta, החנות המופלאה בכיכר מסריק בת"א, שאפשר גם להזמין ממנה משלוח (או לבוא לאסוף). 15 שקלים לגליון של 50X70 במקרה הזה, ועוד שפע אופציות. ההדבקה פשוטה מאוד: דבק פלסטי מדולל במעט (מעט!) מים, מכחול שטוח, וגזירה של הנייר לרצועות לפי הצורך והמידה. לא לפחד מקצוות קרועים, מקסימום מדביקים עוד קצת. זה עובד מצוין עם נייר בדוגמה כזו למשל, ופחות עם נייר בדוגמה מסודרת או עוקבת, כמו של תמונת נוף, נניח. אחרי ההדבקה מברישים את המסגרת כולה מלמעלה בשכבת דבק פלסטי מדולל במים, ומשכיבים לייבוש איפשהו. זה נותן ציפוי כמו לכה.

כאן כבר קצת דילגתי עם הצילום לחלק שבו אני מדביקה את המגנטים. איפה קונים מגנטים? בכל חנות יצירה. קחו סוג אחד גדול (בגודל של שקל) וסוג אחד קטן (בגודל של בטריה של שעון). הגדול יעזור למוצרים הכבדים יחסית כמו סט צלליות, הקטן מיועד לפיצ'פקעס כמו צללית בודדת או ליפ גלוס. בתמונה תוכלו לראות את הדבק שבו השתמשתי, אבל דבק חם גם עובד, ואני מניחה שכל דבק מהיר יעשה את העבודה. מדביקים על הצד האחורי של המוצרים, וממתינים לייבוש כמה שעות (אלא אם זה דבק חם, והייבוש מהיר יותר).

טא-דאם!

עכשיו יש לי הרבה יותר מקום על שידת הטואלט, ואפשר למלא אותו במלא דברים חדשים שגם הם בתורם יתפסו יותר מדי מקום – וחוזר חלילה. 

אז הנה הדוגמאות והמדריכים המצולמים מחו"ל. לחיצה על התמונות תפתח את הקישורים.

אחד עם מסגרת מפונפנת

אחד שעשוי מ…תבנית אפייה ממתכת

ולמי שיש כוח לארגן מסגרת תמונה בנפרד ולוח מתכת בנפרד