פינטרסט – הרשת הישראלית הכי טובה שהישראלים לא מכירים

(פורסם במוסף "החיים עצמם" של TheMarker, בתאריך 4.10.15)

פינטרסט: רשת חברתית דמוית לוח מודעות, המאפשרת לחבריה ליצור ולנהל אוספי קישורים המתויגים לפי תחומי עניין. שנת השקה: 2010. מייסד: בן סילברמן. קהילת משתמשים: 100 מיליון איש

השעה 1:00 בלילה, העיניים נעצמות לי מול המחשב – אבל אני רוצה לראות עוד דבר אחד יפה לפני שאלך לישון. אחרי כל החדשות והפייסבוק, לחיצה אחת לוקחת אותי ליקום אחר, שבו הכל מעוצב, נקי ומואר: פינטרסט.

פינטרסט היא למעשה לוח שעם אינסופי, שאליו מחברים ב"נעצים" וירטואליים (Pins) “פתקאות" מהרשת – תמונות, דפי אינטרנט וסרטונים. המבחר קשה לעיכול בתחילה: יותר מ-30 קטגוריות שונות, החל בעיצוב ואדריכלות, דרך מתכונים ו-Food Porn, ועד טיפים לגינון ואפילו לינקים לדפים בנושאי היסטוריה, ספרות וקולנוע.

עבורי פינטרסט היא מקור השראה ורעיונות לדברים שאני אוהבת לעשות במיוחד: שיפוץ רהיטים והכנת חפצים ופריטים שיקשטו את הדירה ויעשו אותה שמחה וצבעונית. מה שפעם אפשר היה למצוא רק בין דפי ספרי עיצוב מיובאים ומאוד יקרים נהפך לנחלת הכלל.

כמי שאוהבת ומשתדלת שרוב החפצים השימושיים והדקורטיביים שברשותי יהיו תוצרת-בית, או לפחות כאלה שנאספו מהרחוב ושופצו, פינטרסט היא המאגר האולטימטיבי: קטגוריית ה-DIY (עשה זאת בעצמך) והקראפט (מלאכה) שלה היא אינסופית, פשוטו כמשמעו. אמנם מספרם העצום של המשתמשים האמריקאים גורם בתקופות מסוימות להצפה של תכנים לא רלוונטיים לישראל (מיליארד רעיונות לקישוטי דלעות לליל כל הקדושים, אינספור טיפים לקישוט עצי אשוח וגרבי סנטה קלאוס בחג המולד ומתכוני תרנגול הודו ממולא לחג ההודיה), אך גם כך ניתן למצוא שפע עוצר נשימה של רעיונות ומדריכים מפורטים ומצולמים לכל דבר שאפשר לעשות לבד בבית.

מדריך להכנת תרסיס מחומרים טבעיים לניקוי המיקרוגל? יש. מדריך מצולם לבניית ראש-מיטה ממשטחי עץ שאפשר למצוא בכל אתר בנייה? יש. 101 רעיונות לשעת יצירה עם הילדים? בטח שיש. אפילו 101 אלף.

למרות השימושיות הרבה שלה פינטרסט אינה ממצה את הפוטנציאל שלה בישראל. גולשים מישראל שכן משתמשים בה משתייכים באופן כמעט בלעדי לתחומי העיצוב והאמנות. וזה חבל, כי פינטרסט היא לא רק מפלט לילי מרענן, היא גם חסכה לי אלפי שקלים ואולי עשרות אלפי שקלים מאז שהתחברתי אליה: על ספרי עיצוב ו-DIY שלא קניתי, על רהיטים ששיפצתי לבד במקום לרכוש חדשים במחיר מופקע מהחנות, על ציורים שהדפסתי ומסגרתי לבד, על תיקוני טיח שעשיתי לבד בקירות במקום לקרוא לטייח וצבע שהיו קורעים לי את הכיס – הכל בזכות חוכמת ההמונים החרוצים שעשו בעצמם, צילמו והעלו לרשת. לכן, זו בעיני הרשת שמדגימה בצורה הטובה ביותר את מושג השיתוף.

הפינטרסט שלי

החיסרון היחיד של פינטרסט, ומשתמשיה מודעים אליו היטב, הוא שהיא כל כך ממכרת עד שקשה לדעת מתי להפסיק לנעוץ ולהתחיל אשכרה לעשות משהו עם כל הרעיונות האלה. אצלי, למשל, יש כבר 1,500 רעיונות בלוח DIY. כמה מתוכם עשיתי? אולי 20. מקסימום 30. יום אחד, כשיהיה לי זמן, כסף ובית שאפשר להעמיד בו את כל המכשירים הדרושים, אולי אעשה את כל היתר.

אז איך זה עובד? פינטרסט מאפשרת לכם "לתלות" תמונות שאהבתם על הלוחות שלכם. בלחיצה על התמונה נפתח הקישור המלא ומתחתיה מופיעים "לוחות שעם" של משתמשים אחרים שנעצו את אותו הקישור. אפשר לעקוב אחרי משתמשים אחרים (הנעיצות שלהם יופיעו בפיד שלכם אוטומטית), וגם לבחור במעקב אחרי לוח ספציפי שלהם. זו אפשרות מוצלחת במיוחד, שמסננת את התוכן שתקבלו לפיד – כי גם אם התלהבתם מלוח בנושא עיצוב בתים של גולשת מסוימת, זה לא אומר בהכרח שתרצו להיחשף גם ללוחות שהיא מטפחת בנושאי גידול קקטוסים או הורות אנתרופוסופית-טבעונית. במובן זה, פינטרסט מתוחכמת יותר מפייסבוק, שבה מעקב אחרי משתמש כלשהו יחייב אתכם לצפות בכל דבר שקשור בו – לייקים שנתן, אנשים שאישר את בקשת החברות שלהם ועוד.

אבל כדאי לדעת שחלק מהרעיונות בפינטרסט נראים נהדר רק בתמונות – לא הכל ישים. הגולשים המכורים לרשת כמובן מודעים לכך וייסדו ז'אנר משעשע שנקרא Nailed it, שבו גולשים (בעיקר גולשות) שגילו על בשרם שלא הכל בר ביצוע מפרסמים תמונות של הרעיון שלקחו מפינטרסט ומולו את תוצאות הניסיון הכושל שלהם. למשל, עוגה בצורת אנה ואלזה מהסרט "לשבור את הקרח" שהתפקששה ויצאה בצורת מדוזה כחולה, נוזלית וענקית; תסרוקת קלילה עם 4 סיכות ראש שהסתבכה והפכה לסיוט מלא קשרים; והוראות פשוטות להתקנת מדפים שהסתיימו בקירות מלאי חורים ומפח נפש.