השידה שלפניכם היא פיסת שעמום טהור: עץ אורן (שאני אוהבת דווקא), גזרה מרובעת וידית עשויה מחרוז אידיוטי שמזכיר את היאחזות הנח"ל בסיני או גסט-האוס ברישיקש. שידות כאלה אפשר למצוא בהמון חנויות פושטיות ומחירה נע בין 100 ל-200 שקל, תלוי איפה נפלתם.
אפשר כמובן לצבוע אותה בספריי (כמו כאן בקישור), אבל במקרה הספציפי הזה בחרתי לצבוע אותה באקריליק ולהוסיף לה כמה אלמנטים נחמדים כמו טפט קטיפה שחור והדבקה של איור שתלשתי מספר עיצוב ישן.
בתמונות למעלה אפשר לראות שהתחלתי את הצביעה בצבע אקריליק לבן פשוט. אפשר גם להשתמש בכל צבע שמתאים לעץ (אבל לא צבע שמן!). השידה כבר היתה משויפת ומוכנה, ולכן לא היה צורך בצבע מקשר (צבע יסוד). את הצביעה עצמה עשיתי במברשת, ואת הקטעים החמקמקים והצרים – במכחול פשוט ושטוח. כמו כן, זכרו לגזור את ה"ידית" עם החרוז. לא תצטרכו אותה יותר, אל דאגה. אם יש ידית מוברגת, נא להבריג אותה החוצה. כך גם תוכלו להחליף אותה בכל ידית שתחפצו. אפשר לקנות ידיות בטמבוריה הקרובה לביתכם. יש יפות וזולות.
אחרי שהצבע הלבן התייבש, הוצאתי את המגירה וצבעתי את החלק העליון של השידה בשחור. אפשר לכאורה היה לוותר על הצביעה בלבן בחלק העליון (כי במילא אח"כ צבעתי בשחור) – אבל בפועל הבסיס הלבן גרם לשחור להיות חלק יותר, כך שסימני העץ וה"עיניים" לא נראו מבעד לצבע.
את פנים המגירה לא צבעתי בכלל (כמובן שאפשר, אם יש לכם סבלנות. לי אין!), אבל רציתי בכל זאת לפנפן אותה עם משהו מיוחד. השתמשתי בטפט קטיפה (לא יקר, קונים בחנויות יצירה. יש בד"כ מבחר צבעים של שחור, אדום-בורדו וירוק. כולם מאוד יפים ונותנים טאצ' יוקרתי גם לרהיטים הזולים ביותר. החיסרון היחיד של הטפטים האלה הוא שהם תופסים אבק לייק אה מאדר'פאקר…נא לנקות אותם בעדינות במטלית לחה ללא אלכוהול, כדי לא להסיר מהם את הצבע). גזרתי את הטפט לפי מידותיה הפנימיות של המגירה (אפשר להוריד שוונצים עם סכין יפנית אחר כך. בזהירות!) והוספתי עוד פס קטיפה לחלק העליון של השידה, בדיוק באמצע. אחר כך גם צבעתי בשחור את החלק הקדמי התחתון של השידה.
על החלק החיצוני של המגירה הדבקתי דף עם איור שגזרתי מספר עיצוב ישן, והתאמתי לצבעי השידה. את ההדבקה ביצעתי עם דבק פלסטי פשוט, ואחרי שזה התייבש עברתי עם עוד שכבה של דבק מעל, במקום לכה.
את הידית הכעורה החלפתי בשרשרת "פנינים" מפלסטיק שחור. אפשר לקנות כאלה בחנויות תכשיטנות כמו "אבגד" אבל גם בחנויות יצירה ואפילו צעצועים. לא לפחד – פשוט מחליטים מה האורך הרצוי, גוזרים ומשאירים שארית חוט ארוכה משני הצדדים, מכניסים את החוטים דרך החורים של הידית וקושרים מבפנים. מי שממש חושש להתעסק עם זה – כל חוט יפה ועבה יכול לשמש כידית.
טא-דאאאם!
16 בספטמבר 2015 at 8:59
כל הכבוד מהממת
אהבתיאהבתי
18 בספטמבר 2015 at 4:27
מרשים ביותר!
כיף לראות את השינוי שעובר החפץ הסתמי הזה בתהליך 🙂
אהבתיאהבתי