שירותים לחתול – גרסת הדיווה

תמיד הייתי בנאדם של כלבים, זו היתה חיית המחמד שלנו בבית. חתולים היו הדבר הנורא הזה שנושך אותך כשאתה בא ללטף אותו, ושורט אותך כשאתה מביע חיבה. אבל לפני שנתיים עברתי מטרמופוזה בעקבות בן זוגי, חתולאי רציני ביותר (אני קוראת לו החתולן מהמלין, בגלל שלכל מקום שהוא הולך – חתולים הולכים אחריו). בכל אופן, זה התחיל מחתולת רחוב מדהימה שאימצה אותנו (רק בחוץ. היא לא באה אלינו הביתה) ונגמר, נכון לרגע זה, בחתולונת זעירה שאימצנו מעמותת SOS חיות.

רוצקי פוצקי הקטנה ישנה

חתולים זה מצחיק – במיוחד באינטרנט – אבל מה שממש לא מצחיק זה ארגז החול שלהם, השירותים. איחס! להחליף חיתולים לתינוקות אין לי שום בעיה, אבל קקי של חתולים זה משהו אחר. בכל אופן, מכיוון שאין לנו כסף לקנות ארגז חול סגור ומפונפן (יש אפילו שירותים אוטומטיים, תארו לכם! בני אדם עדיין צריכים ללחוץ על ידית כשהם מסיימים להתפנות, אבל חתולים? הם כבר במאה ה-21 מזמן) וגם בגלל שזה מדגדג לי בשריר ה-DIY, החלטתי לנסות את כוחי בקימבון פינת-קקי שתסתיר את הארגז הלא-מלבב.

השתמשתי בשידת-צד של איקאה, שהיום כבר לא מיוצרת יותר אבל בזמנו עלתה משהו כמו 50 שקל. כל שידה/מגירה דומה תתאים למשימה. מה שכן, כדאי לבחור שידה שתהיה יותר גדולה מהארגז. למה? כי אחרת החתול יעיף חול החוצה בכל כניסה ויציאה.
לכיסוי לקחתי בד לבן שהיה בבית. מה עכשיו?
מודדים את הבד וגוזרים. משאירים קצוות אקסטרה כי הכניסה צריכה להיות רופפת. אם הבד יהיה מתוח בדיוק – החתול לא יוכל להיכנס.

קישטתי בטושים רגילים (לא צריך צבעי בד, אף אחד לא הולך לכבס את זה…)

שידכתי באקדח סיכות לשידה מבחוץ, גזרתי באמצע שסע לכניסת החתול וזהו.

עוד רעיונות אפשר למצוא כאן: (לחצו על כל תמונה כדי להגיע לקישור)

ולקינוח, תרתי משמע, הנה משהו מצחיק ומגעיל במידה שווה: בהאלווין (ליל כל הקדושים), יש מסורת של מאכלים שנראים כמו דברים מגעילים, מפחידים או סתם קריפיים. גולת הכותרת, בעיניי, היא עוגה שנראית בדיוק כמו ארגז חול משומש של חתול. חייבת לציין שלפני 15 שנה בערך (פאק אני זקנה) יצא לי אפילו לאכול אחת כזו. היה ממש טעים, ברגע ששוברים את המחסום הפסיכולוגי ומעזים להתקרב לזה בכלל. בתכל'ס זו עוגת שוקולד-צ'יפס, היא רק נראית ממש זוועה…רוצים מתכון? לחצו על התמונה!