מה עושים עם וואשי טייפ?

אם בלוגים של עיצוב ועשה זאת בעצמך הם לא סביבת המחיה הטבעית שלכם, ו"יצירה" זה משהו שהילדים מביאים מהגן ואז צריך למצוא דרך לזרוק אותו – כנראה שלא נתקלתם אף פעם בוואשי טייפ (Washi Tape). כלומר – בטח נתקלתם, אבל חשבתם שזה סתם סלוטייפ צבעוני שיש בחנויות למכשירי כתיבה ליד הקופות, ולא הבנתם למה סלוטייפ צריך להיות כל כך יקר – כולה דבק.

יש לי משהו חשוב לומר:
וואשי טייפ הוא המתנה הכי חשובה שיפן העניקה לאנושות – אחרי הכניעה של הקיסר הירוהיטו במלחמת העולם השנייה וכמובן אחרי הסושי.

וואשי טייפ הוא נייר אורז דביק. כלומר – כמו כל מסקינגטייפ, אבל עם טוויסט: אפשר לקלף אותו מכל דבר בלי שיחד איתו יתקלפו דברים אחרים, ובלי להשאיר סימני דבק. זה תקף לקירות, תמונות, נייר (!) זכוכית (!!) וכל חפץ שעולה בדעתכם (לא, חתול זה לא חפץ, אל תנסו את זה עליו).

כמו כל דבר, יפנים לקחו גם את זה לאקסטרים והמציאו וואשי טייפ בכל צבע ודוגמה אפשרית, במגוון אורכים ורוחבים, למגוון מטרות. כמובן שהיום וואשי הוא לא נחלתן של חברות יפניות בלבד: גם סינים, קוריאנים וכמובן אמריקאים מייצרים אותו. א-ב-ל…מה לעשות, לא דומה, ואפילו לא מתקרב לאיכויות של הוואשי היפני. כלל אצבע: הוואשי הכי טוב הוא של חברת MT. והרי אזהרה: פרויקטים שיקרים ללבכם – אנא, בצעו רק עם הוואשי של MT. לדברים שלא אכפת לכם לחרבש קצת, כמו קישוט מחברות או כרטיסי ברכה למשל, אפשר להשתמש בכל סוג של וואשי זול (אגב, האמריקאים של קאוואליני לא זולים בכלל – ובכל זאת מעפנים אש) שתחת השמש. ולא, אין לי מניות בחברה הזו (חבל, הייתי משתלטת עליה ועוברת לגור בפס הייצור שלה כבר אתמול).

כדי שתדעו להבדיל: לוואשי של MT יש סימנים ברורים, כמו מדבקת MT בתוכו ועליו. לאלה שאין להם את זה – הם לא מקוריים. מימין: מקורי. משמאל: לא.

איפה היינו? וואשי. אז ככה: כמעט בכל חנות כלי כתיבה/יצירה שמכבדת את עצמה תמצאו וואשי טייפ של חברות זולות ליד הקופה או באזור הקשקושים. יש גם של חברת scotch יצרנית הדבקים (כן, ניחשתם נכון, על שמה נקרא הסקוצ'טייפ. לא ביררתי לגבי הסקוצ'ברייט כי במילא בן זוגי הוא זה שעושה את הכלים), והוא מאוד צבעוני ומשמח – אבל מקלף את הקיר! הישמרו.

את הוואשי של MT אפשר לקנות בארץ בכמה חנויות מובחרות (למשל ב"המגדלור" המופלאה בתל אביב) והוא מיובא בלעדית על ידי חברה בשם MOPU. עכשיו – מופו היא אחלה, אבל יקרה טילים. אין דרך אחרת לתאר את זה. שווה לראות מדי פעם אם יש לה מבצעים והנחות, ובכל זאת – אחרי כמה רכישות וואשי משם נשברתי והחלטתי לבדוק את המלאי בETSY. בקיצור – קניתי שם בחנות יפנית – ב-80 ש"ח כולל משלוח – סט שבמופו עולה 169 ש"ח (ו-149 אחרי הנחה) לפני משלוח… כמובן ששווה לעשות קצת סקר שוק באטסי למקרה שיש דיל טוב יותר בחנות אחרת.

בכל אופן, וואשי הוא האופציה המועדפת עליי לתליית קישוטים ותמונות (לא ממוסגרות). הוא אלגנטי, צבעוני וקל להסרה. הוא מעולה גם לדברים גדולים כמו פוסטרים ומפות. לדוגמה: הפינה בסלון שקיבלה מפת עולם משנת 1954 שמצאתי ברחוב. היא הודבקה בעזרת וואשי טייפ.

 

הנה כמה רעיונות מתוקים לתליית תמונות עם וואשי:

הגרסה הפשוטה (לחיצה על התמונה תוביל לקישור עם הוראות)

הגרסה היותר מפונפנת:

 

חוץ מזה, וואשי מעולה לקישוטים באופן כללי. בדירה הקודמת שלנו רציתי ליצור משהו נחמד באזור המיטה, ומצאתי את הרעיון האדיר הזה, של "לזייף" ראש מיטה מוואשי טייפ.

הגרסה שלי היתה צבעונית קצת יותר, אבל גם יותר מאתגרת כי המיטה היתה צמודה לקיר:

כמובן שאפשר להתפרע ממש כמו בדוגמה הזו:

או הזו:

אבל לא חייבים. מה שבטוח – וואשי הוא חומר מושלם לניסוי וטעייה. חירבשתם? חליתם? נפצעתם? אפשר לקלף ולהתחיל מהתחלה.

במסדרון של הדירה ששכרנו לא מזמן ידעתי שאני הולכת קצת להתחרפן עם הוואשי. רציתי חדר שינה שקט ורגוע, סלון מלא ספרים, ומסדרון שהוא מסיבה. פיאסטה. הרעיון בא דווקא מהדוגמה הנורדית הצוננת, הבית-חולימית והמבהילה-מעט הזו:

עם כל הכבוד לנורדים הפסיכים ולסטייל הסנטוריומי שלהם, לקחתי את הרעיון וקירבתי אותו קצת יותר לקו המשווה. הנה המסדרון שלנו עכשיו:

(כן, זה טפט פלמינגו. על ארון חשמל מכוער שתקוע לנו באמצע המסדרון. עשיתי ממנו קרקס)

אז לכו לקנות וואשי טייפ, ואז תסתערו על כל מה שלא רץ מספיק מהר – ותדביקו.
הנה
כמה
רעיונות
מצוינים
ובהצלחה!